<h1>המאורות — ברכות</h1>
<h2>דף ד:</h2>
גרסינן בסוטה פרק קמא כל המזלזל בנטילת ידים נעקר מן העולם. וכתב הר"ם על זה אסור להאכיל מי שלא נטל ידיו ואע"פ שהוא נותן לתוך פיו. ואפילו אין לו מים אלא כדי שתיה, נוטל ידיו במקצת ואחר כך אוכל ושותה מקצתן. מים ראשונים צריך שיגביה ידיו למעלה שלא יצאו מים חוץ לפרק ויטמאו את הידים. פירוש ונראה לומר דהני מילי מי שרוחץ במיעוט מים בשיעור רביעית אבל אנן דנהגינן בריבוי מים לא צריכינן להא. אחרונים צריך שישפיל ידיו למטה. וכל האוכל בלא נגוב ידים כאילו אוכל לחם טמא שנאמר ויאמר אלי ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא וכו'. הלכה בסעודה אדם יוצא להשתין מים נוטל ידו אחת ונכנס. דבר עם חבירו והפליג נוטל שתי ידיו ונכנס. וכשהוא נוטל אל יטול מבחוץ אלא מבפנים. והני מילי לשתות, אבל לאכול נוטל אפילו מבחוץ, דמידע ידיע דאנינא דעתיה. וגברא דידיע דאנינא דעתיה אפילו לשתות נוטל מבחוץ ונכנס, דמידע ידעי דכיון דאנינא דעתיה נטל ידיו. וכשהוא נוטל מבפנים נכנס ויושב במקומו ונוטל ומחזיר פניו לאחוריו.
